לגור בעיר או לגור בכפר? הרי לכם דילמה שבפניה ניצב האדם המודרני בכל יום מימי חייו. כשהוא מקבל לבסוף החלטה כלשהי הוא יודע שעד כמה שהוא שלם אותה עדיין יש מישהו בו שהיה מעדיף משהו אחר: אם הוא בוחר לגור בעיר, הרי שקול קטן מזכיר לו את הכפר; אם הוא בחר לגור בכפר, הרי שקול קטן מזכיר לו את כל הטוב שבעיר. לכן, מי שכבר בחר לגור בעיר יעשה בחוכמה אם הוא יסדר לו כמה סוככים במרפסות או בחצר של הבית שלו. כך הוא יוכל ליהנות ולו במעט מתחושה קלה של כפר בלב העיר.
תנאי מקדים להנאה מהסוגים השונים של סוככים שניתן למצוא היום אצל המשווקים למיניהם הוא שלצרכן שרוכש סוככים נאים לעין יהיה בכלל מקום להתקין אותם בו. לכן, מומלץ, לכל מי שיכול, להשיג לעצמו דירה בעיר שבה יש מרפסת אחת לפחות. למזלנו יש הרבה דירות שכאלה כך שיש לנו כר פעולה נרחב שבו אפשר להתקין סוככים מכל הסוגים ומכל המינים.מי שיש ברשותו מרפסת יכול לצאת מארבעת הקירות של הבית החוצה, לשבת באוויר הפתוח וליהנות ממעט מרחב אל מול עיניו. נכון שלא מדובר במרחבים של הכפר אבל גם זה משהו. חוץ מזה, גם הכפר הוא לא תמיד הדבר שאנחנו מדמיינים. אנשים רבים שגרים בכפר לא רואים מרחבים מהבית שלהם כיוון שהם מוקפים בבתים אחרים.
אבל למה לנו להיות שליליים? נחזור אל העיר ואל המרפסת. המרפסת, אם כן, מעניקה לדייר העירוני הממוצע את האפשרות לצאת החוצה מהבית מבלי להיות באמת מחוץ לבית. כשהוא יושב במרפסת ונהנה מהמרחב המוגבל אך מספק הוא עלול להיתקל בבעיה ישראלית טיפוסית: השמש. כמובן שאין לנו שום דבר נגד השמש ואנחנו מבינים את החשיבות שלה לקיום החיים עלי אדמות, להבשלתם של תפוחים וליצירת האפשרות להשתזף על החוף. עם זאת השמש יכולה להבריח את האדם מן הישוב היישר בחזרה אל הבית והמזגן; אלה נמצאים למרבה הצער בין ארבעת קירות הבית. והמרחבים, מה יהיה עליהם?
אלא שהתקנת סוככים יכולה לפתור את בעיית השמש בצורה יעילה למדי. הרבה אנשים כבר עלו על הפיתרון המבריק הזה. כל מה שצריך זה להתקין סוככים ואז אפשר לחזור למרפסת ולשוב וליהנות מהמרחב ומהאוויר הפתוח, גם אם הוא לא לגמרי נקי וזך.
האפשרות ליהנות מכל העולמות היא משאת נפשו של האדם המודרני. האדם מן הישוב בימינו איננו מוכן להתפשר כמו בעבר. הוא רוצה לגור בעיר אבל ליהנות מהיתרונות של הכפר. השילוב בין מרפסת עירונית ובין סוככים הוא שילוב שמאפשר לאדם מן הישוב לגור בעיר אבל לדמיין – ולו קצת, ולו לרגע – שהנה הוא גר בכפר. כאשר האוויר הפתוח מלטף אותו כשהוא יושב על מרפסת ביתו ומוגן מהשמש בזכותם של משווקי סוככים נדיבים, הוא יכול לדמיין לרגע שהנה הוא יושב בין כרי דשא ובוסתנים ומניח לרוח הבאה מההרים ללטף אותו.
מה היינו עושים בלי סוככים? היינו נאלצים לבחור סופית בין העיר ובין הכפר ולהיפרד לשלום מהיתרונות של החיים שעליהם ויתרנו. אין מה לומר: מזל שיש לנו סוככים.
אביב יועצים ייעוץ שיווקי קידום בגוגל
